איזון - תנועה - חיבור - הפער בדימוי הגוף עם ההתבגרות והזדקנות גופנו
מאמר מאת ניר תמיר - אוקטובר 2021
איזון – זה משהו שאנחנו חותרים אליו בחיינו.
הרבה אנרגיה מנטלית ורגשית מופנית לניסיון לאזן בין תחומי החיים שלנו-המטלות, היחסים, העבודה, הילדים ועוד לחצים בהם אנחנו נתונים. הגוף הפיסי שלנו גם הוא מוציא אנרגיה רבה על הצורך לאזן. לאזן לחצים בין הנוזלים שזורמים לנו בגוף, לאזן את הטמפרטורה, לשמור עלינו בשיווי משקל, לאזן בין המערכות השונות ועוד מגוון של לחצים שנוצרים ומופעלים על גופנו בלי שנהיה מודעים לכך. בכל רגע עסוק המוח שלנו באינפורמציה שהוא מקבל מהחוץ לפנים. אחד הדברים המאוד חשובים במערכת הזאת זה החיבור והתקשורת התקינה בין מערכות הגוף.
תנועה – היא הביטוי של היכולת הזו. תנועה משמע היכולת של האינפורמציה לעבור בצורה תקינה וטובה. כמו רשת של צינורות חשמל, מערכת העצבים שלנו יוצרת קשרים ומקבלת מידע ממערכת החישה היא משתמשת במידע זה כדי לפקח על תהליכי התנהגות מודעת ולא מודעת. היכולת שלנו לתפוס את כל מה שקורה לנו בגוף היא כמעט ולא קיימת. כל כך הרבה קורה באופן לא מודע כדי להשאיר לנו מקום להתעסק בקבלת האינפורמציה החיצונית או לצורך העניין, בהישרדות.
חיבור - עם זאת החיים המודרניים גרמו לנו לאבד הרבה מהיכולת שלנו להתחבר ולחוש את הגוף שלנו. לא פעם אני נתקל בא.נשים שמגיעים/ות לסטודיו בטענה שאינם מרגישים/ות נוח בגופם/ן. "אני לא מכירה את הגוף שלי" או "אני לא מבינה מה קרה ? איך זה שאני לא יכולה לעשות את מה שעשיתי בעבר". החיבור התחושתי שלנו לגוף חשוב מאוד כדי לשמור על החיבורים והתקשורת הפנימית. את התנועה אנחנו צריכים לשמר – מחקרים רבים מראים שאנשים שנמצאים בתנועה ובפעילות, איכות החיים שלהם גבוהה יותר. מה גם שלא צריך מחקרים כדי להרגיש זאת בעצמנו ועל גופנו.
התבגרות והזדקנות - לגוף חלק משמעותי במסע ההתבגרות שלנו והבנת התהליך שהוא עובר חשובה כדי לדעת איך להתמודד עם המצב. החוקרים מהמחלקה למדעי הנוירולוגיה באוניברסיטת סטנפורד ניתחו נתונים שנלקחו מפלזמת הדם של 4,263 אנשים בגילאי 18 עד 95. הם בחנו את הרמות של כ-3,000 חלבונים שונים שעוברים במערכות ביולוגיות אלה ומשמשים כתמונה של מה שמתרחש בגוף: מתוכם, 1,379 השתנו עם הגיל. בעוד שרמות החלבון הללו לרוב נשארות קבועות יחסית, החוקרים גילו ששינויים גדולים בנתונים של החלבונים בדם התרחשו סביב גיל הבגרות הצעירה (34), גיל העמידה המאוחרת (60) וגיל הזקנה (78).
דימוי הגוף – כיצד אנחנו תופסים את גופנו המשתנה לאורך השנים והחיבור בין הגוף המנטלי והגוף הפיסי הוא עניין לא פשוט. אנחנו עוברים טרנספורמציה כל הזמן באורגניזם התוסס הזה שאנחנו מכנים אותו גוף. מעובר לתינוק לילד לנער למבוגר לזיקנה וזה עוד לפני שדיברנו על כל מה שבדרך... כדי לשמור על הקשר בין איך שהמוח שלנו תופס את הגוף לבין הנקודה בזמן שבה הגוף נמצא. אנחנו מחויבים לשמור על תחזוקה שוטפת של הקשר הזה. להמשיך לטפח את האינטראקציה והפעולות של הבנת התנועה והשליטה בין המוח לגוף – או במילים אחרות להיות מחוברים ומודעים לתנועות ולפעולות שאנחנו מבצעים.
הפער - שאנחנו חשים בין מה שיכולנו לעשות ומה שאנחנו מסוגלים לעשות היום הוא גם חלק מחוסר האיזון שאנחנו חווים לאורך חיינו – בעצם אפשר לומר שהחיפוש אחר איזון הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. לאורך החיים אנחנו נכנסים ויוצאים מאיזון כל הזמן מחפשים למצוא את החיבור ומאבדים אותו. מתחים שונים הנובעים מהשינויים הבלתי פוסקים והתנועה בה אנחנו נמצאים מוציאים אותנו משיווי המשקל העדין הזה. החיפוש אחר החיבור לעצמנו, לגופנו הוא בלתי ניגמר.
בג'ירוטוניק אנחנו מחפשים את אותם חיבורים פיסיים אשר מקרינים באופן ישיר על החיבור הנפשי. היכולת שלנו להיות קשובים ומודעים לגופנו יוצרת חיבור ישיר לנפשנו.
