לשבור את מחזור גלולות הכאב בשיטת הג'ירוטוניק
ראיונות // 7 באוגוסט, 2017 - מאמר מתורגם
מתוך GYROTONIC.COM/BLOG
מאת סינה קנדה
שמעתי לראשונה על ויליאם נייט דרך אליזבת הולנד וליסה לנסינג, מאסטר טריינריות בשיטת הג'ירוטוניק. שתיהן עבדו אתו במיין.
שמעתי סיפורים רבים על האופן שבו שיטת התנועה הזו משנה את חיים, אבל הסיפור של ביל היה ייחודי. אז, הלכתי לבקר אותו בפורטלנד, מיין באחד מאימוני הג'ירוטוניק שלו עם רנדי מתיוס.
שם, למדתי שרק אחרי כמה אימוני ג'ירוטוניק ספורים עם רנדי, חווה ביל שינוי רדיקלי ביכולתו לצאת ממעגל הכאב ולשבור מחזור של 20 שנה על תרופות. הוא גם שיכנע את מדינת מיין לרכוש לו את המכשיר לאימוני הג'ירוטוניק ה – PULLY TOWER. עבורו שיטת הג'ירוטוניק הייתה חוויה משנת חיים. עכשיו, עכשיו הוא עוזר לאחרים בסטודיו שלו באובורן, מיין.
סינה: ביל, נתחיל עם הרקע שלך.
ביל: ובכן, יש לי 20 שנה בניהול מסעדה. בשנתיים האחרונות שבהן עבדתי, פצעתי את הגב. התכופפתי, אספתי משהו מהרצפה ואיכשהו הסבתי נזק לגב שלי בין חוליות - L3 ו- L4 כך שהדיסק נפרץ ופנה לבלוט לכיוון הבטן שלי, במקום לכיוון הגב. כנראה שזה היה יוצא דופן. המשכתי לעבוד למרות שהיו לי בעיות עצביות חמורות ועניינים אחרים.
אני פשוט צעדתי כמו תינוק בדרכי לעבודה, וצעדי תינוק בדרכי חזרה הביתה. המשכתי בכך במשך כשנתיים. בסופו של דבר, הייתי צריך לעבור ניתוח אבל זה לא עזר. ביליתי את 20 השנים הבאות אחרי זה חי על גלולות הכאב מנסה לשרוד.
סין: וואו. איך היה נראה יום רגיל שלך?
ביל: אני לא יודע איך עשיתי את זה, למען האמת. הייתי בכאב רב. הייתי המנהל, כך שיכולתי להפסיק כשהייתי צריך, אבל גם הייתי מנהל עובד, אז זה היה ממש קשה. פשוט המשכתי לדחוף ולדחוף.
בסופו של דבר, קיבלתי שחרור כך שהייתי צריך לעבוד רק 25 שעות. עשיתי את העבודה שלי, אבל החברה לא אהבה את זה כי מעולם לא הגדלתי את מספר שעות העבודה שלי.
סינה: מה גרם לך סוף סוף לברר על ניתוח?
ביל: הייתי שוכב על הרצפה במשך ימים. זה עולם אחר,
כשהטלוויזיה והטלפון נמצאים על הרצפה,
וזה כל מה שאתה יכול להגיע אליו.
אחרי כשבועיים של זה, סוף סוף הבנתי שאין מנוס מלעשות את הניתוח.
הניתוח שלי היה בשנת 1991. זה עבד במשך כחודש,
ואז הכאב פשוט החליף צדדים. אני לא יודע אם זה היה רק בגלל
הריפוי, אבל אחרי זה הייתי צריך להיות על כל מיני סמים שונים.
לא יכולתי לעשות את העבודה שלי בגלל כל התרופות, ופיטרו אותי.
הצלחתי להשיג פיצויים מהעבודה כי נפצעתי בזמן העבודה. הם רצו לנסות ולתקן אותי עם עיסויים, שנמשכו כחודשיים, ואז החליטו שהם לא רוצים לעשות את זה. אחר כך הם רצו שאסע אל ספארק, מרכז שיקום. בסופו של דבר הם ביטלו את זה אחרי כ -6 חודשים. משם, אני פשוט כל הזמן מנסה תרופות שונות. אבל זה היה במרכז השיקום, שם נתקלתי לראשונה בג'ירוטוניק ובמאמן, רנדי מתיוס.
סינה: הם לא איפשרו לך לנסות טיפולים שונים, או שיטות תנועה?
ביל: לא, לא. לפני כחמש או שש שנים, הם נתנו לי לנסות דיקור כדי לראות אם מצבי ישתפר. זה לא ממש עבד, וחשבתי שזה בזבוז של כסף כי אני הרגשתי טוב ליום אחד, אבל למחרת חזרתי בדיוק למצב הקודם. אני עובד עם מכוניות עכשיו, והמדד עבורי הוא זמן ההתאוששות אחרי שאני עובד על מכונית אחת. אם אני עובד שעתיים ואז מושבת כי התכופפתי לא טוב, לעמים לוקח לי יומיים רק להתאושש מזה.
כאשר עשיתי את הדיקור, חבר שלי אמר לי כי רנדי עושה משהו מוזר ואני צריך ללכת לבדוק את זה. אז באתי הנה לסטודיו שלו כדי לנסות את זה. אחרי הניסיון הראשון שלי, אני סוג של התפתלתי בין התרגילים תהה מה הוא עושה לי.
חזרתי וניסיתי את זה שוב והרגשתי קצת יותר טוב. אני חושב שזה היה אחרי הביקור השלישי כי אני נכנסתי למכונית שלי לעזוב ודפקתי את ראשי כנגד משענת הראש. "מה זה לעזאזל?" אני כבר נסחף במשך זמן כה רב. בשלב זה, הייתי לוקח טרמדול כל יום, ועוד על 4-6 משככי כאבים, וישן כ 10 עד 12 שעות ליום. אחרי הפגישה האחרונה עם רנדי, פשוט זרקתי את הגלולות שלי. חזרתי בשבוע הבא, וכל הזמן מצבי הלך והשתפר. כנראה גבהתי כשני סנטימטר יותר מאשר כשהתחלתי, רק מהפיתולים. היה צריך מישהו שיקח את הזמן ללמד אותי איך לזוז בצורה נכונה.
משם, שאלתי את חברת הביטוח
אם אני יכול לקבל PULLY TOWER.
הם אמרו שהם יבחנו את זה. חיכיתי כשישה חודשים,
והנציג שלהם לא התקשר.
התקשרתי שוב, והיא אמרה"אני חושבת שהתעכבתי יותר מדי.
תן לי לחזור אליך."
כעבור שלושה ימים היא התקשרה ואמרה שהם יקנו את זה!
חיכיתי עוד שישה חודשים,וזה היה כאן.
פשוט נדהמתי שהם קנו את זה. ברגע שידעתי שהם הולכים
לרכוש את המכשיר, התחלתי לדבר עם רנדי על ללמד
אנשים אחרים.
כך שבסופו של דבר אני עושה את הכשרת המורה.
אם הייתי יודע על זה לפני 20 שנה, ושאני לא צריך להפסיד
את 20 השנים הבאות של החיים שלי, זה היה משנה הכל.
עכשיו, אני יכול לעבוד כל היום על מכוניות.
מידי פעם הגב שלי נתקע, אבל אני רק עושה קצת ARCH ַ& CURL וקצת SPIRALS בבית, ולמחרת עובד קצת עם ה PULLY TOWER, ואז בדרך כלל, הכל טוב יותר.
סינה: אז, בהוראה, איך זה ישפיע על עיסוקי הקריירה שלך.
ביל: סוף סוף יש לי קריירה! הייתי מוגבל זמן כה רב. הרופאים לא נתנו לי לעבוד, ואמרו לי שאסור לי לדרוך על רצפות בטון. זה היה מגוחך. אני חושב שהם פשוט איבדו אותי בשלב הזה.
שרדתי בזכות גידול שני ילדי. עכשיו, אני יכול לעשות יותר עם הילדים שלי, אני יכול לשחק פריסבי וכדורסל, שוב. זכיתי לפחות בעשר שנים של מהחיים שלי בחזרה, כך אני רואה את זה. אני רוצה שאנשים אחרים יידעו על כך. אני מחפש אנשים עם גב כואב. אני רואה אנשים מסתובבים, והם כולם עקומים, ואני פשוט ניגש לדבר איתם.
יש לי סטודיו באובורן, מיין ואני מנסה לבנות קליניקה. אני אפילו עובד עם הבנות שלי, לפעמים.
סינה: מה הילדים שלך חושבים על כל זה?
ביל: הו, הם מעולם לא ראו אותי זז. הם היו רגילים לראות אותי על הספה, או על הרצפה. יש לי בת אחת שיש לה תסמונת דאון והיא זוכרת אותי מתעטש ופשוט קורס על הרצפה כי הכאב שיתק לי את הרגליים. עכשיו היא אומרת, "אבא, אתה לא מתעטש ונופל עוד! " אני כנראה במצב הכי טוב שהייתי בחיי. יש לי את היציבה והכח בידיי. זה היה מסע ארוך.
הבת השנייה שלי בת 18 הגיעה לכאן לסטודיו של רנדי איתי, פעם אחת, ונתנו לה אותה על הפולי. מדדנו אותה לפני ואחרי, והיא גבהה 3/4 אינץ' מאותו תרגול. ואז, היא גילתה שאני מקבל מכונה אז היא התחילה לעבוד איתי. היא מבינה כמה טוב היא זזה אחרי התרגול, היא אוהבת במיוחד לעשות את אחיזת הקרוס גריפ כי זה עוזר הצוואר שלה; את יודעת, ילדים והמחשבים שלהם. עכשיו היא רוצה להיות מורה לג'ירוטוניק.
סינה: באופן כללי, כיצד המעבר ממתרגל ג'ירוטוניק למורה לג'ירוטוניק, שינה את חייך?
ביל: זה נתן לי מטרה לעצמי ותחושה שאני מביא תועלת. זה הוסיף זמן לחיי. נהגתי לחשב כמה זמן ייקח לי להתאושש ממשהו לפני שאוכל לתכנן משהו חדש. אלה היו חיי.
המטרה שלי עכשיו היא להמשיך ללמוד, לקבל לקוחות, לעזור להם להפסיק לחיות על ביטוח לאומי. זה נותן לי הזדמנות להיכנס למעגל העבודה. לא הייתי אצל רופא כשנתיים. אני חושב שזו הסיבה העיקרית שביטוח הנכות קנה את המכונה כי הם שירדתי ממשככי הכאבים, הם ראו שאני זז שוב, והבינו שזה כנראה בחירה חכמה.
סינה: ובכן, ביל, תודה ששיתפת אותנו בסיפור שלך. זה באמת מעורר השראה. האם יש עוד משהו שתרצה להוסיף לפני הסוף ?
ביל: למי שקורא את זה ותוהה אם צריך לנסות, צריך! לפחות שלושה שיעורים. זה יעזור.
למאמר המקורי : https://bit.ly/2WIHD5j
