משחק, השתנות ולמידה מוטורית

 

מאת: טד הרגרוב. תרגום: ניר תמיר, בעלים של סטודיו שמונה.  

_____________________________                  

 

משחק ולמידה מוטורית

כאשר תינוקות וילדים לומדים ללכת ומפתחים את התנועה שלהם זה לא דרך עבודה קשה ובהוראות איך לזוז. במקום, הם לומדים דרך משחק, חקירה והתנסות. משחק מוגדר ברוב הפעמים כפעילות שכיף לבצע והיא נעשית מרצון חופשי, באילתור, בצפייה ואין לה מטרה מסויימת. היא פעילות שגם נתפסת הפוכה לעבודה יבשה ומשעממת – שבסופה השגת מטרה מסויימת, תחת לחץ מתוך צורך ושדורשת כח רצון כדי להמשיך בה.

 

בטבע משחק הוא חלק הכרחי בכל תהליך למידה. כל החיות הנבונות משחקות. ככל שהחיה נבונה יותר כך היא משחקת יותר. שימפנזות, דולפינים וכלבים יותר מנחשים, צבים וחרקים. בני האדם כמין הנבון ביותר משחקים הכי הרבה. חיות שנדרשות ללמוד פעולות מורכבות משתמשות הרבה יותר במשחק ככלי למידה. לדוגמה: כאשר מגיע הזמן ללמוד את הכישורים הגופניים הנדרשים לצייד או הכישורים החברתיים לזיווג ומנהיגות קבוצתית, אלו הרגעים בהם החיות משחקות באופן טבעי ומולד. כאשר נמנעת מחיה נבונה האפשרות למשחק, התפתחותה תיפגם והיא תסבול מקושי רב ביכולת שלה ללמוד ולפתח יחסים חברתיים עם בני מינה.

​

כשמסתכלים על העובדות הללו, ברור שמשחק הוא כלי הכרחי בלמידה ושמשחק הוא פיתרון שהאבולוציה מצאה לבעיות למידה וחינוך. במובן הזה, משחק מציב סוג של פרדוקס. מדוע זה כל כך חשוב בהשגת תוצאות חינוכיות, כאשר מטרת המשחק היא להתעלם מהתוצאה ולהתעסק בתהליך? איך זה עוזר לנו להגיע ישר למטרה כאשר זה מעודד דרכי קיצור? מדוע משחק מעודד למידה? הנה כמה פתרונות תאורתיים מפי מומחים

​

גמישות מוחית (Neuroplasticity) ומשחק

משחק דורש ריכוז ותשומת לב, הוא מתגמל ומעודד התפתחות של תנועה והתמצאות חדשים. כל אלו מרכיבים חשובים מאוד עבור "גמישות מוחית". משחק מייצר פעילות עצבית המעודדת יצירת תאי מוח חדשים ובעצם נראה שלמשחק יש השפעה על המח הרבה יותר מאשר לעבודה. עכברושי ניסוי אשר נאלצו לעבוד בחיפוש דרכן במבוך, חווים גידול תאי מח באזור מסויים שאחראי לכך. מנגד עכברושים אשר נמצאים בסביבה משחקית חווים גידול תאי מח באיזורים רחבים וקליפת המח (הקורטקס) נמצאה עבה יותר.

 

משחק עוזר לך לזוז מחוץ לקופסה

חלק מהחוקרים סבורים שיונקים פיתחו מוטיבציה למשחק משום שנוצר אלמנט של מקריות או יצירתיות בפתירת בעיות. זאת משום שמשחק מעודד מגוון וחדשנות כמטרה בפני עצמה. העיסוק במשחק היא דרך לוודא שאנחנו מתנסים כל הזמן באפשרויות חדשות וחשיבה מחוץ לקופסה.

 

בהקשר לתנועה, משחק הוא חבל הצלה מפני הרגלים קבועים, שימוש באותן תנועות כדי לפתור אתגר מוטורי מסויים ולהתעלם מפוטנציאל התנועתי ודרכים טובות יותר לפיתרון. דפוסים מקודדים במוחינו כמסלולים עצביים קיימים. ככל שאנחנו עוסקים באותן תנועות שוב ושוב כך נעשים הדפוסים והמסלולים העצביים קבועים יותר.

 

קיבוע המסלולים העצביים הללו בעזרת פעולות חוזרות דומה לעקבות מחליקי סקי בשלג במסלול החלקה. בתחילה כל המסלולים

חלקים ודומים אך בהמשך גדול הסיכוי שתיכנס לעקבות המסלולים של אלו שהחליקו לפניך. ככל שעובר יותר זמן ובאותו מסלול מחליקים יותר אנשים כך יותר קל להחליק במסלול מסויים זה ולא לסטות ממנו.

​

מה למשחק ולזה ? חשיבה של אדם עובד או מכוון מטרה תעודד תנועה במסלולים קבועים וידועים מראש. לעומת זאת תהליך משחקי

יותר יעודד חקירה של מסלולים חדשים, חלקם אפילו לא ידועים מראש ומוצלחים יותר לאחר שנוסו כמה פעמים.

וכך אנחנו יכולים לראות ברצון שלנו לשחק כתמריץ טבעי לחקור פתרונות חדשים גם אם הם לא נראים טובים יותר בתחילה. אנחנו אפילו יכולים להבין את המשחק כדרך לחזור ל"שולחן השרטוטים" או לפתוח דף חדש בפתרון בעיה תנועתית בלי הדעה הקודמת על מה הדרך הנכונה או השגויה לעשות זאת.